העלים משמשים להכנת תה רפואי, לתיבול מאכלי בשר, טעמם של העלים חריף ולכן אין להפריז בכמות העלים בעת השימוש.

יש לשמור את עלי המרווה בכלי זכוכית אטום.

עלי מרווה מיובשים משמשים בתערובות צמחי בישום, סבונים ואפטרשייבים

 שטיפת השיער בתה מרווה יעזור להיפטר מקשקשים.

תה מרווה טבלו את עלי המרווה במים חמים וכסו למשך רבע שעה.

.

ייחורים ,זקוקה לשמש מלאה,

 קציר עם הפריחה פעמיים בשנה, יש לדשן לאחר כל קציר.

 

שמן

בעלי המרווה שמן הנדיף בריכוז 1 עד 2.5 אחוזים.

מספר מרכיבים בשמן הינם אנטי-אוקסידנטים, הקוטלים מגוון חיידקים.

צמח בעל פעילות חזקה נגד חיידקים ופטריות, מחטא, מפחית הזעה, טוב במצבי הצטננות, כאבי בטן, דלקות פה וחניכיים.

לחיזוק כללי מתשישות, בעיות ריכוז וזיכרון בגיל הזהב.

למרווה השפעה הורמונאלית בעיקר בבעיות גיל המעבר.

מוריד רמת הסוכר בדם.

משתן

העלים משמשים

כתבלין לסלטים מילוי בשר וגבינות.

לשתייה בחליטה להורדת חום, להפחתת יתר לחץ דם, כאבי בטן, עצירויות, בזמן כאב גרון לגרגר חליטה מצוננת ואם מצוננים שואפים את האדים.

כשיש פצעים או זיהום בפה כדאי לשפשף את העלים בחניכיים

 

השימוש במרווה מקובל במיוחד בעמי המזרח, כתוסף טעם לתה.

 

 תה מרווה

 טבלו את עלי המרווה במים חמים למשך 10 דקות בלבד

לאחר מכן להוציא את העלים.

 מינונים: 3 כוסות ביום.

לא מומלץ לנשים בהריון ולמניקות

למחלות דרכי העיכול, הצטננויות ושיעול:

חולטים 3-5 עלי מרווה בכוס מים רותחים, ממתיקים בדבש, משהים כ - 8 דקות ושותים.
אם מצוננים שואפים את האדים – כאשר מרתיחים עלים של מרווה

 

לטיפול בחתכים ופציעות ודלקות עיניים:

 כותשים עלי מרווה ומניחים על רטייה וחובשים בה את המקום הפגוע או על העין בה יש דלקת.

 

עלי מרווה מיובשים משמשים בתערובות צמחי בישום, סבונים ואפטרשייב