משתמשים בעלים של צמח האזוב ובתפרחתו.

המרכיב העיקרי של התבלין זעתר, תבלין לסלטים, דברי מאפה, מאכלי בשר , ולמתן טעם לשמן זית. משתמשים גם בעלים המיובשים כשהם מטוגנים בשמן.

ראשי פרחים, שנקטפו קודם להשחמתם ויובשו, מהווים תוספת מצוינת ללחם קלוי בגבינה.

 

 

הריבוי מזרעים נוח למרות שהזרעים מאוד קטנים- אפשרי גם ע"י ייחורים ומחלוקת שורש.

הזריעה – באוקטובר בעומק של כ-0.5 ס"מ, הנביטה לאחר כשישה ימים.

שתילה בנובמבר או בפברואר-מרץ.

חשיפה מלאה לשמש עד צל חלקי ואקלים חם.

 הפרחים דו-מיניים נקביים וזכריים כאחד. ההאבקה נעשית על-ידי דבורים.

 הפריחה מהאביב עד הקיץ.

 קציר יעשה בתחילת הפריחה בגובה של 10 ס"מ. לאחר כל קציר להוסיף דשן חנקני.

הצמח מכיל חומרים אנטיספטים. עשיר בשמנים אתריים.

שימושים:

לריפוי פטריות עור וגרויי עור. וכמרכיב בתמיסות לחיטוי ולרפואת השיניים והפה. לחיזוק פעולת הלב, ולחיטוי מערכת העיכול והשתן.

טיפול: בכאבי בטן, בבחילות, בהצטננות,  בכאבי אוזניים, בשיעול, בכאבי ראש, בתולעים, באקזמה, בדלקות חניכיים ועוד

אופן השימוש:

חולטים כף גדושה של עלים ירוקים או יבשים בכוס מים. מומלץ להמתיק בדבש ולשתות.

את החליטה אפשר לגרגר כשרוצים לחטא את החניכיים והגרון.

אפשר לשתות חליטה מאזוב. שתיית תה משמשת לחיזוק הלב ולטיפול בהפרעות פנימיות שלשול והצטננות

שמן זעתר:

יוצקים שמן זית לצנצנת זכוכית וממלאים אותה עד חציה. דוחסים לתוך הצנצנת עלים יבשים של אזוב, עד שמפלס השמן עולה לשפת הצנצנת. מכסים במכסה ומניחים את הצנצנת למשך כשבועיים על אדן חלון הפונה אל השמש רוב שעות היום. השמן האתרי שבעלים נמהל בשמן הזית ומתקבל שמן אזוב, כשהוא פושר קמעא ובצורת טיפות, יועיל  לאוזניים מודלקות.

שתיית כפית שמן אחת ביום תועיל לטיפול בכאבי בטן,  תולעי מעיים ובחילות .

 השמן משמש גם לכיוח.

עיסוי הרקות בשמן מפיג כאבי ראש.

עיסוי חזהו של תינוק בשמן יעיל נגד שיעול חזק וליחה המצטברת בדרכי הנשימה

מריחת השמן בין אצבעות הידיים והרגליים יעילה נגד אקזמות ועור מבוקע ומתקלף

 

פזרו את הצמח במקומות שורצי חרקים.